אמא שלי

השמש כבר שקעה, וחושך על פני הים הגדול

עננים כבדים שטוחים על פני הרקיע ומכסים את אור הבהירה והזכה של הירח. הדממה רועשת

ספינה שלי כבר נטבעה בים, הדף שסמכתי עליו גם היא נטרפה

אני לבד, ולא רואה את היבשה אפילו מרחוק, רק מים עזים מכל הרוחות

אני שוחה לחיי בגלי ים הזועפות, ליבי מליאה ייאוש ועל כורחה מושיטה ידיי הכבדות עוד פעם ועוד פעם

אבל כבר היה קשה לי כל נשימה, נאבד לי החשק לשוט עוד, ועזבתי Continue reading “אמא שלי”

חזיון

עומד אני בזבול בית ה’ בציון. היה זה יום יפה ובהיר; חמה יצאה מנרתיקה והאירה לארץ ולדרים, ששה רצה כגבור לרפאות נפשות בית ישראל מאלפי שנות סבל ויסורים. ואעלה על הר ה’ לחזות בקודש, שכל כך הרבה שנים קווה קויתי לו.

ושבתי וראיתי אנשים- כבני מלכים נדמו לי, פניהם קרני הוד מבהיקים, כתרי בד בראשיהם, לבושים בגדי שרד לתפארת, ואזורים אבנטים שזורים בשני ושש. ככה כהנים משרתי ה’ עובדים אדוניהם באמונה; רואה אני הליכתם בנחת בין העומדים, אינם מתעצלים ואינם מסיחים דעתם. ואנכי הרואה כהן אחד עובר לפני, פניו להיכל ה’ עם כף מלא קטורת סמים דקה, אחיו אחריו ומחתה שעליו גחלים עוממות. פרצופיהם מעידים שחדשים המה לקטורת, והתאשרו בעושר נצחי. Continue reading “חזיון”

עקיבא, כל הפורש ממך כפורש מן החיים

בביאור דברי הגמ’ (מנחות כט:) כשעלה משה למרום ראה שהקב”ה יושב וקושר כתרים לאותיות. אמר לפניו, רבש”ע מי מעכב על ידך (מה שכתבת שאתה צריך להוסיף עליהם כתרים. רש”י), אמר לו יש אדם אחד וכו’ עקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. אמר לפניו רבש”ע הראהו לי, אמר לו חזור לאחוריך, ישב בסוף ח’ שורות ולא ידע מאי קאמר, תשש כוחו כיון שהגיע וכו’ כך קבלתי ממשה מסיני עיי”ש. יש לדקדק הרבה. קודם כל, למה לא הבין משרע”ה למה קושר כתרים, בודאי אם היה חושב שיש מה לחדש בתגים אלו לא היה שואל בפשיטות מי מעכב וכו’. וגם למה לא הבין מאי קאמר, הלא ידע כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש. ועוד אם תלמידי ר”ע הבינו, עד כדי כך שמשרע”ה ישב בסוף ח’ שורות, זאת אומרת שלפניו ישבו ז’ שורות של תלמידי ר”ע, הרי הוא לא היה בר אוריין פחות מהם. וגם מזה שנח דעתיה בזה שאמר כך מקובלני מפי משה, נראה שיש לזה שייכות לעצם ענין החלישות הדעת,להבין מהו. ובכלל קשה בנוגע לר”ע, הלא אם יכולים לחדש כ”כ בהתגים בודאי בהאותיות יכולים לחדש פי כמה וכמה, א”כ למה לו לחדש בתגים אם יכולים לחדש בהאותיות. וגם אפשור לשאול על מימרא דר”ע ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה, הרי יש כמה וכמה עיקרי הדת ולא מצינו שאהבת רעים נמנה בינהם, ובאמת למה יהיה זה כלול ביניהם. Continue reading “עקיבא, כל הפורש ממך כפורש מן החיים”

Shoes. An Oxymoron

When reading the stories in the book of Genesis, one is usually left in a cloudy confusion. Perplexing and contradicting, wild and sometimes mad. Scenes of floods and famine, destruction and battle, blood and fire. And almost simultaneously we experience kindness and compassion, love and faith, joy and courage. All stories but one; the infamous affair of Joseph and his brothers. Unlike the intensity of the Akeida, which while bizarre we are still touched by Abraham’s faith and Issac’s courage. Unlike Jacob’s struggle with the unknown Angel, while mysterious we are stronger through his bravery. This tale doesn’t amaze us for its spiritual richness or anecdotal beauty, rather the contrary. Beginning with jealousy and greed, ending with murder and betrayal. It’s a story the saddens us. Continue reading “Shoes. An Oxymoron”

Beautiful Tragedy

I watch the sun set on Jerusalem’s horizon, painting the sky fiery red and the city in a heavenly gold. Israelis celebrate today 67 years of independence and I sit and reflect upon the recent history of my ancient People. I’m drawn to the chronology of a nation’s Near Death Experience to her amazing rebirth, then instantaneously facing battles outnumbered and out-armed but miraculously triumphant with unprecedented victories. From the day the attackers retreated to this day the country is in a state of unresolved perpetuating civil war. It is evidently a complex issue with no obvious solution in sight. Continue reading “Beautiful Tragedy”

Comfortable Answers

Sometimes, when I feel overwhelmed by the few responsibilities life sends my way, I like to sit down and talk to myself. My heart beats on a slow pace and the noise that forever buzzes around us gradually dies down. I tune out of the hectic street atmosphere and into my soul. Being that it is the external that we spend the majority of our time with, our inner self remains almost unadulterated and hence infant-like pure. Continue reading “Comfortable Answers”

Dieting

Ten Commandments of Dieting

  1. I AM fat and need to lose weight[1].
  2. Thou shalt not have any graven image before thine eyes, specifically hippopotamus’ and Barbie Dolls, for they will despair you or give you false satisfaction[2].
  3. Thou shalt not use the word “diet” in vain[3].
  4. Remember the Sabbath day to keep it holy. However, colored sodas and fatty foods do not contribute to the holiness per se.
  5. Honour thy mother and her food. For God takes no responsibility to one who declines his mother’s food for any reason whatsoever.
  6. Thou shalt not kill yourself by starvation[4].
  7. Thou shalt not commit cheating acts.
  8. Thou shalt not sneak steadily[5].
  9. Thou shalt not bear false records of thine weight or actions while dieting[6].
  10. Thou shalt not crave chocolate, nor warm bagels, nor fresh cakes, nor licorice and all sorts of ice creams.[1] For one to take the dramatic decision to change their eating habits there must be absolute conviction, so that’s why that is the first and core of all ten, for if that is in question it will take a mood swing to end the diet and all it accomplishments hence far.[2] When looking at other people calms you down or makes you nervous, you should be worried. Because it is dangerous to live by comparison, be who you really are.[3] If you are not serious about dieting, do not say that you are on a diet and break it an hour later. For when you really will want to diet, it will have no serious meaning to you.

    [4] Extreme dieting is dangerously unhealthy for many things besides that it can cause severe anorexia.

    [5] Cheating is a spontaneous act while sneaking in this context is a reoccurring way of conduct.

    [6] Deception is one of the worst of human traits and can be very self destructive and harmful to the path of accomplishment.

Essay on Anti-Semitism

Introduction

As I touched the beautiful stones of the Western Wall, it seemed to me that the Wall was telling a story. I stared at the Wall filled with mixed emotions. On the one hand, I was ecstatic finally to walk the holy ground I so yearned to; on the other hand, I felt a sense of mourning and sorrow as I suddenly confronted the sad reality that Jerusalem is in ruins, the Glory of Zion is violated and her children even more so. The stones are drenched with tears of brokenhearted Jews throughout the past two millennium, they petitioned for good fortune, health, prosperity, and most of all they came to this Wall to take refuge as they were running away from religious persecution and mortal genocide. Continue reading “Essay on Anti-Semitism”